אימון לבריאות אופטימית

יש לי עץ תפוחים  כל שנה ושנה – הוא נותן לי תפוחים.
אבל אני – אוהבת  אגסים.
ביקשתי ממנו אם הוא מוכן לתת לי פעם אחת אגסים במקום תפוחים.
 והוא בשלו: כל שנה, שוב ושוב – תפוחים. כמה משעמם!
ניסיתי להתחנן, לשכנע: מה אכפת לך, פעם אחת תן לי אגסים. אני כל כך אוהבת…
והוא בשלו : כל מה שהוא יודע לעשות – תפוחים!
צעקתי עליו: לא נמאס לך?  כי לי – נמאס לגמרי! כמה פעמים אני צריכה לבקש? זה כל כך קשה? למה אתה כל כך עקשן, לא מתחשב? אתה רואה שאני כל כך רוצה אגסים, ולא אכפת לך ממני בכלל! רק מעצמך! כי לך זה יותר קל! פלא שנימאס לי ממך, ולא בא לי להשקיע בך יותר! למה, אתה משקיע בי? מתחשב ברצונות שלי?

ייבשתי אותו. מי צריך אותו בכלל?

רק כשגסס ולא יצאו יותר תפוחים, קלטתי:

הוא נתן לי בנאמנות, כל שנה, את מה שהוא יודע לתת.

 ואני – מרוב שהייתי מרוכזת במה שאין– ויתרתי גם על מה שיש

אם אתם אוהבים  אגסים – תשתלו עץ אגסים.

ואם העץ שלידכם נותן "רק" תפוחים – תאהבו את מה שיש.

אוכל לעזור לכם לשמוח במה שיש, למשל בזוגיות, בקשר עם ההורים, ועוד – וכך לעבור מתודעת חסר לתודעת שפע!

דילוג לתוכן